קבצים ומתמטיקה – למה זה חשוב לדעת (לא! לא מתמטיקה).
היו זמנים שמעצב נעזר בהמון כלים פיזיים (עפרון, מכחול, רפידוגרף, רייספדר, טוש, מכחול אויר, לטראסט, לטראפילם, שולחן שרטוט, נייר מילימטרי, נייר פרגמנט, סרגל, סרגל עקומות, סדר עופרת וצילום, צילומי ביניים, דבק גומי, סכין חיתוך) – מכירים?
גם במתמטיקה – באחריות המעצב היה לספור ולחשב אותיות וסמני דפוס, לחשב אחוזי הגדלה והקטנה ולתרגם אינטש למילימטר (מי זוכר שגודל מודעה בעיתון הוגדר באינטצ'ים…)
כשעברנו למחשב, המרנו את הכלים בצג, מקלדת, עכבר, לוח גרפי, מסך מגע ועט דיגיטאלי, את המתמטיקה והחישובים הפקדנו בידי התוכנה – וזו עושה במתמטיקה שימוש נרחב, מבחינתה – הכל מתמטיקה.
בשקט בשקט, מתחת ל"מכסה המנוע" כל התוכן הגרפי, מומר על ידי התכנה, לאוסף עצום של נתונים מתמטיים שמעובדים ונשמרים בקבצים בשתי מתכונות עקרוניות
קובץ תמונה (Continues Tone / Bitmap / Raster Image):
תוכן שמקורו בצילום, סריקה או תכנת ציור, מתורגם למקבץ של נקודות (Dot) – יחידות מידע ריבועיות בשם פיקסל (Pixel).
כל פיקסל מזוהה בצבע בודד המוגדר, בין היתר, על בסיס ערכי צבעי היסוד Red, Green, Blue (RGB).
מספר הפיקסלים ביחידת שטח = רזולוציה (Resolution) שנמדדת כנקודה לאינטש (dpi) או נקודה למ"מ (dpm).
ככל שמספר הפיקסלים ביחידת שטח (רזולוציה) גדול יותר, גדל דיוק שחזור התוכן וחדות הפרטים בתמונה, ולהפך כמובן.
השיטה מכתיבה את גודל הקובץ, ככל שהתמונה והרזולוציה גדולים יותר, כך גדל נפח הקובץ.
למה זה טוב
• לכידה ושימור טווח צבע (Gamut) מקורי מרבי.
• שיחזור ועיבודי תוכן וצבע מיטביים של צילום ו/או סריקת מקור פיזי, או ציור דיגיטלי.
אבל…
קבצי עבודה בנפח גבוה – עד גבוה מאד.
טיפול ועיבוד תמונה מחייב מיומנות גבוהה, הבנת צבע מעמיקה ומערכת מחשוב מתאימה.
שינויים בגודל התמונה עלולים לפגוע בחדות התמונה, או לגרום לאיבוד פרטים, גם תוך כדי עיצוב וגם בתהליך ההפקה.
שילוב וטיפול בתוכן ווקטורי מוגבל.
קובץ קווי מתאר (Vector Image / Out Lines):
התוכן נוצר במקור בתוכנה גרפית (כמו Adobe Illustrator), באמצעות גופים בעלי צורה וצבע ששילובם מתאר את התוכן.
כל גוף מורכב מרצף נקודות במרחב המקושרות זו אל זו באמצעות קו מתאר ישר או קשתי.
המיקום היחסי בן הנקודות, סגנון הקו, עובי הקו, צבע הקו והגוף, מעובדים ונשמרים כנתונים מתמטיים בלבד.
מאחר והתוכן הגרפי מתואר כערכים ויחסים מתמטיים בלבד, ניתן לשנות מבנה, מידות, מיקום, זווית ועוד, מבלי לפגום בדיוק וחדות הפרטים, גם במהלך העיצוב, וגם בתהליך ההפקה הסופי.
למה זה טוב
• נאמנות וחדות תוכן מוחלטים, מותנים באמצעי הפלט בלבד ולא במתכונת התוכן המקורי.
• זמינות, יעילות וגמישות גבוהה בשינוי ועדכון תוכן בהשוואה לקובץ תמונה.
• יכולת לצרף תמונות ואפקטים דמויי תמונה בשילוב עם התוכן הווקטורי.
• תמיכה בתכונות שקיפות.
• נפח מצומצם בהשוואה לקובץ תמונה זהה.
אבל…
נדרשת מיומנות גבוהה בכלי עיבוד ואפקטים ליצירת תוכן ראליסטי – דמוי מציאות.
כמה כל זה באמת חשוב?
מאד, הנראות הסופית של האריזה מושפעת גם מהאיכות הטכנית של התוכן.
שימוש מושכל במתכונת הטכנית, מבטיח התאמה, הכנה מיטבית לדפוס, ובסוף – נראות ואיכות מרביים בכל טכנולוגיית דפוס.
אפקט GIGA (Garbage In Garbage Out)
האיכות הסופית מוכתבת תמיד על-פי החולייה החלשה ביותר בשרשרת.
האתר הוקם על ידי במטרה לשתף ולתמוך בכל מי שמעורב בתהליך הפקת אריזה מודפסת, או אולי רק מבקש להכיר, ללמוד ולהרחיב ידע.
הקמת ותחזוקת האתר מבוצעת על ידי בלבד, כולל ריכוז תכנים, כתיבה, עיצוב, איור, עיבוד תמונה, ובניה ב-Elementor.
התכנים נסמכים על ידע וניסיון אישי, ומאומתים במקורות שונים. אם בכל זאת מצאת אי דיוק, או טעות, רוצה להציע שיפור או תוספת, ואולי רק ליצור קשר – זה המקום. בתודה, נתי.
